בלוג

מערכת ההוצאה לפועל בישראל מציעה למבקש הזוכה מגוון כלים משפטיים לגביית חובות ממי שחב לו כסף. מעבר לעיקול הבסיסי של חשבונות בנק ורכוש מוחשי, קיימים הליכי הוצאה לפועל מיוחדים ומורכבים יותר שמאפשרים לגבות חובות גם במקרים שבהם החייב מסתיר נכסים או מעביר אותם לאחרים. שלושת ההליכים המרכזיים הם עיקול זכויות, עיקול צד שלישי וביטול פעולות, כלים חשובים שדורשים ידע מקצועי והבנה עמוקה של מערכת ההוצאה לפועל. עיקול זכויות: גבייה מנכסים לא מוחשיים עיקול זכויות מתייחס לעיקול נכסים בלתי מוחשיי

רכישת נכס מקרקעין היא אחת ההחלטות הכלכליות המשמעותיות ביותר בחיי האדם. כשמתגלה כי הנכס שרכשתם סובל ממום נסתר שלא היה ניתן לגלותו בבדיקה סבירה לפני הרכישה, אתם עשויים להיות זכאים לפיצוי או אפילו לביטול העסקה. אולם, הדרך להוכחת מום נסתר ולתביעה מוצלחת כרוכה באתגרים משפטיים מורכבים הנוגעים לנטל הראיה, לתקופת ההתיישנות ולפרשנות המשפטית של המושג. מהו מום נסתר במקרקעין? מום נסתר הוא פגם משמעותי בנכס שלא היה ניתן לגלותו בבדיקה סבירה בזמן הרכישה. בניגוד למום גלוי שהקונה יכול וצריך הי

כשרוכשים דירה חדשה או מבצעים עבודות שיפוץ מקיפות, הציפייה היא לקבל תוצר איכותי ונטול פגמים. אולם המציאות מלמדת שליקויי בנייה הם תופעה נפוצה ומתסכלת, והשאלה המרכזית שמתעוררת היא: מי אחראי לתקן את הליקויים ולפצות את הנפגעים? האם זה הקבלן הראשי, קבלני המשנה שביצעו את העבודות הספציפיות, או המתכנן שתכנן את הפרויקט? הבנת פריסת האחריות בין הגורמים השונים היא קריטית להצלחת תביעות ליקויי בנייה. האחריות של הקבלן הראשי הקבלן הראשי נושא באחריות המרכזית לפרויקט הבנייה כולו. הוא חתם על החו